מוצר נוסף בהצלחה
אנחנו מתרחבים!
ולכן אנחנו נאלצים להפסיק עם מכירת המוצרים עד הבית.
פרטים נוספים בעמוד 'איפה ניתן למצוא את הגבינשיו?'

יתכן ששאלתם את עצמכם מי זאת בעצם עדיקא? מי זו הבחורה הזו שהצליחה לפתח את המוצר המנצח שקוראים לו גבינשיו ולמה המוח הזה לא מפתח לנו עוד מוצרים שכאלה?! אז כדי שלא תישארו סקרנים, הצלחנו להוציא מעדיקא קצת מידע ושמנו אותו פה בשבילכם!

עדי יעקבסון, העונה לשם 'עדיקא', שם שניתן לה מסבא וסבתא שלה כשרק נולדה, טבעונית כבר כ- 8 שנים, מפתחת בקפדנות מוצרי מזון טבעוניים שהמוכר מביניהם (לפחות כרגע) הוא מוצר הדגל האהוב על כולנו הגבינשיו.

אז עדיקא, נתחיל בשאלה קלה, ספרי לנו למה בחרת לעבור לאורח חיים טבעוני?

"זו באמת שאלה קלה, האמת שהרצון לעבור לטבעונות התבשל אצלי הרבה זמן לפני שבאמת עשיתי את הצעד. את ההחלטה קיבלתי לפני כשמונה שנים, לצערי לא מוקדם יותר, זו החלטה שלא פשוט לקחת בסביבה שמתקשה לקבל את זה. אבל ברגע שנפלה ההחלטה המעבר עצמו היה קל מאחר והוא נבע מתוך אהבה גדולה לבעלי החיים ואמונה שאף בעל חיים לא צריך לסבול כדי לספק את צרכיהם של בני האדם, על אחת כמה וכמה במציאות בה מגוון המזון עשיר, ובייחוד שאין הכרח לאכול מוצרים מן החי לטובת בריאותנו. ההפך הוא הנכון, מחקרים רבים מוכיחים כי תזונה מן הצומח היא האידיאלית לגוף האדם ואף יכולה לעזור בהחלמה ממצבי חולי וכן בשמירה על בריאותנו בשגרת היום יום"

ואיך בעצם הכל התחיל?

"במעבר שלי לטבעונות הבנתי שלאוכל יש חיבור חזק מאוד לזיכרון ולרגשות בעבר ובהווה. המאכלים שהיה לי הכי קשה לוותר עליהם היו מאכלים הקשורים לאירועים חברתיים ומשפחתיים, כמו למשל לאכול פיצה או המבורגר עם חברים, מאכלים מיוחדים בחגים ובאירועים ושלא נתחיל לדבר על הקינוחים. אבל מעל כל אלה היו המנות של הסבתות שלי, 'אוכל של סבתא' (בכל זאת, אחת תורכיה ואחת טריפוליאטית) אוכל שהוא הרבה מעבר למקור אנרגיה, הוא מסמל משפחתיות, נחמה, דאגה ואהבה ענקית. בשלב די מוקדם במעבר שלי לטבעונות עלה בי דחף בלתי מוסבר 'לטבען' את המאכלים שלהן והתחלתי לעשות זאת במרץ! 'טבענתי' קוסקוס, מפרום, חריימה, ממולאים, תבשילים מסורתיים, מאפים תורכיים ואיך לא, גם קינוחים. ברגע שבני המשפחה והחברים ה'לא טבעוניים' הופתעו לשמוע שהמאכלים שהם אכלו בתיאבון רב ונהנו מכל ביס היו טבעוניים, הם הצהירו שאם מישהו יבשל להם מנות כאלה הם לא ירגישו צורך לאכול את המנות ה'מקוריות', זה היה רגע של הארה מבחינתי, וזה הרגע שבו התחלתי לבשל לאחרים. מבחינתי, ככל שאנשים יאכלו יותר אוכל טבעוני, כך צריכת המוצרים מן החי תפחת – מה שאומר שהפגיעה בבעלי החיים גם תפחת. בכך אני רואה את עצמי תורמת את תרומתי לבעלי החיים, אני קוראת לזה 'הסברה דרך האוכל', 'טעים לכם? תאכלו.. מה זה משנה אם זה טבעוני או לא?' זו הדרך שלי להראות שניתן לעבור לתזונה טבעונית או אפילו רק להפחית צריכה של מוצרים מן החי מבלי לוותר על אוכל טעים ואיכותי."

נשמע מעולה.. ומה ההכשרה המקצועית שלך?

"הרבה פעמים שואלים אותי אם למדתי הנדסת מזון ומופתעים לשמוע שבהכשרתי המקצועית אני בכלל גננת בחינוך המיוחד. רגע לפני כניסתי לעולם החינוך החלטתי לתת לעצמי את ההזדמנות לנסות לעזור לבעלי החיים דרך עולם המטבח שאליו נחשפתי בתור ילדה ובבגרותי עבדתי בו, זה נותן לי סיפוק גדול לגרום לאנשים להנות מהאוכל שאני מכינה. גדלתי במשפחה שחגגה דרך ועם האוכל, תמיד מצאתי את עצמי חלק בלתי נפרד מהחגיגה דרך המטבח, בישלתי הרבה עם הסבתות שלי, שם למדתי את כל הסודות, את הדברים שלא רשומים בספרי מתכונים, הדברים שפשוט לומדים להרגיש, להריח, כמו תחושות בטן כאלה, זה נשמע מוזר אני יודעת, אבל זה באמת ככה, אז החיבור שלי למטבח הוא חזק מאוד ויש לי אהבה ענקית אל העולם הזה. האהבה למטבח בשילוב עם האהבה והחמלה העזה שיש לי כלפי בעלי החיים הם שהובילו אותי לקפוץ למים, ככה כמו שאני, בלי ללמוד את זה. התחלתי לבשל אוכל טבעוני, ביתי, מסורתי ומפנק לכל מי שרק רצה ולא צפיתי את הביקוש שלא איחר לבוא. אני חייבת לציין שהופתעתי לגלות כמה שזה לא פשוט בכלל לבשל בכמויות ולדאוג שהאוכל יצא טעים וטוב בדיוק כמו שאני מבשלת למשפחה שלי, כאן גם התגלה בפני הצד הפרפקציוניסטי שלא הכרתי לפני כן. בהתחלה היו פאשלות, עברו מאז כמה שנים טובות אבל עד היום מתהפכת לי הבטן במחשבה על המנות שלא יצאו כמו שרציתי והגיעו ללקוחות. עד היום עולה בי הצורך לכתוב להם הודעת התנצלות. כשהצלחתי להגיע לדיוק ולטעמים שרציתי המשכתי לבשל ללקוחות עוד קצת והפסקתי, לא בגלל שזה לא הלך אלא בגלל שלא עמדתי בקצב בעקבות הביקוש שגדל וגדל. העומס הפיזי והלחץ הנפשי היו בעוצמות גבוהות מאוד והרגשתי שאני לא עומדת בקצב."

אחרי שהחלטת לבשל לאחרים, אולי תוכלי לשתף אותנו איך הפכת את הרעיון למציאות? בכל זאת, להרבה אנשים יש רעיונות מעולים שלא יוצאים לפועל..

"האמת שקצת קשה לי להצביע על הרגע שבו הרעיון הזה רקם עור וגידים, כששואלים אותי על זה אני לרוב עונה 'זה התחיל מכוח האינרציה', אין לי הסבר לזה, פתאום מצאתי את עצמי בפנים והאמת שזה התגלה כאתגר מורכב מאוד. זה לא סוד שלא קל להיות עסק קטן ומתחיל, הייתי ממש בצומת דרכים בחיים שלי, היה גם שלב שלקחתי הפסקה לכמה חודשים ועבדתי כגננת כדי שאוכל לעצור את הטירוף ו'לחשב מסלול מחדש', אבל לא עבר זמן רב עד שהתגנבו המחשבות על דרכים אחרות שבהן אוכל להמשיך עם העסק, כשהרעיון היה למצוא את הדרך להתאים את העסק ליכולות ולמגבלות שלי.. אני מודה שהיה שלב שבו אפילו שקלתי להפסיק לנסות."

אז איך המשכת מהנקודה הזו?

"כבר בשלב מוקדם הבנתי שאהבה למטבח וניהול עסק אלה שני דברים שונים לחלוטין, וואו, הפערים הם בלתי ניתנים לתיאור. ניהול עסק זה מקצוע בפני עצמו, צריך תואר שלם בשביל זה ואח"כ שנים של התנסות ולמידה בשטח תוך כדי תנועה, אחרת זה לא יעבוד, אני קוראת לזה 'למידה דרך הרגליים' או 'דרך חשבון הבנק' זה נשמע מצחיק, אבל זו האמת, לא נכנסתי לעסק עם תקציב גבוה, אפילו נמוך.. במבט לאחור הייתי אומרת שזו התאבדות, אבל המנוע הפנימי שלי התעלם מהחלק הזה ופשוט נשאבתי לתוך התפתחות העסק. במשך שנים ניסיתי כל מיני דרכים ולמדתי המון מכל שלב של הצלחה או כישלון, ולא סתם אומרים שמהכישלונות לומדים הכי הרבה, זה באמת נכון. אני חושבת שהגעתי לשלב הזה עם העסק בזכות העובדה שלא הפסקתי לנסות, למרות שעברתי תקופות קשות מאוד שבהן רציתי לפרוש מהמרוץ המטורף הזה. למזלי אני מוקפת במשפחה וחברים שהאמינו בי לאורך כל הדרך, תמכו ודחפו אותי לא לוותר. ואני קצת מופתעת שלא ויתרתי."

וואו! ואיך מכל זה נולד הגבינשיו?

"בעלים של פיצריית בוטיק העלה פוסט בפייסבוק שהם מחפשים מוצר שבאמצעותו יוכלו להגיש פיצה טבעונית איכותית ובכך להימנע משימוש בתחליפים המתועשים. אחותי היא זו שראתה את הפוסט ושכנעה אותי שזו הזדמנות טובה להתנסות בה, היא היתה בטוחה שאצליח והיא הפכה לטועמת והמבקרת הראשית במהלך כל חודשי הפיתוח, תאמיני לי, היא קשוחה. אחרי כמעט 9 חודשים של פיתוח ונסיונות, הגעתי לגבינשיו, לא האמנתי שזה מוצר שאני פיתחתי מאפס, עד היום אני לפעמים מופתעת.. לימים, הגבינשיו הפך למוצר קשיו שמהווה חומר גלם עיקרי לכל כך הרבה שימושים ומנות, ומה שהכי מרגש זה שהלקוחות לא מפסיקים להפתיע אותי עם מנות חדשות וקינוחים מטורפים שמבוססים על הגבינשיו. היצירתיות שיוצאת מאנשים בזכות הגבינשיו הופכת אותי לגאה מאוד במוצר הזה שפיתחתי"

גם אנחנו מאוד גאים בך על המוצר הזה! אולי תוכלי לספר לנו קצת על תהליך פיתוח של מוצר? איך זה עובד?

"שאלה טובה, מאחר ואני לא באה מהתחום אני רק יכולה לספר על התהליך שמתקיים אצלי בזמן פיתוח של מוצר חדש.. אני מניחה שזה מתחיל 'לדגדג' לי מתוך צורך במענה מסוים, בעיקר אלו שעולים מהקהילה הטבעונית או מענה למסעדות, בתי קפה, מאפיות, חברות קייטרינג ומפעלים שאני עובדת איתם. השלב הבא הוא שלב המחקר, אני בודקת אילו מוצרים קיימים בשוק, איזה מענה הם נותנים או לא נותנים, מה היתרונות והחסרונות שלהם ומאילו רכיבים הם מיוצרים. לעיתים אני נתקלת ברשימת רכיבים מתועשים שאני לא מכירה בכלל והאמת היא שאני גם לא מעוניינת להכיר ולהכניס אותם למוצרים שאני מפתחת לקהל הפרטי. לאחר מכן אני לומדת את חומרי הגלם, אני כבר די מיומנת בזה ועשיתי היכרות עם לא מעט חומרי גלם שנחשפתי אליהם בהתנסויות במטבח הטבעוני והיום אני כבר יכולה לדמיין את המרקמים, הטעמים ואפילו את טעמי הלוואי שיהיו, אם יהיו.. יש גם חומרי גלם כאלה שהניסיון להתגבר על טעמי הלוואי הוא לא פשוט ולעיתים גם לא אפשרי. מאחר ויש לי רגישות יתר אני מזהה טעמים, ריחות ומרקמים שבמקרים רבים אחרים לא מבחינים בהם, אחרי שהבנתי את זה אני תמיד נעזרת בדעתם של החברים והמשפחה.. וכמו שציינתי קודם לכן, הם קשוחים וכנים מאוד, לשמחתי יש לומר. יש עוד כמה נק' נוספות שחשוב לי לציין מאחר ואלו אתגרים לא פשוטים שאני לא מוותרת עליהם בתהליך הפיתוח.. למשל, שימוש ברכיבים טבעיים, חשוב לי מאוד שכאשר הלקוח מסתכל על רשימת הרכיבים הוא יזהה אותם, בלי רכיבי E כאלה ואחרים, רבים מהרכיבים שאני משתמשת בהם קיימים בכל בית, זה לא סוד, העניין במוצר טוב הוא הדיוק בכמויות, במרקמים ובטעמים. דבר נוסף שחשוב לי מאוד הוא שחיי המדף של המוצר לא יהיו קצרים אף על פי שאין בו חומרים משמרים. אני אישית לא אוהבת את שעון העצר שנפתח יחד עם פתיחת אריזת המוצר וחשוב לי מאוד לקחת חלק בצרכנות נבונה, הדרך שמצאתי היא לייצר מוצרים קפואים שניתנים לשימוש ישירות מהמקפיא ללא צורך בתכנון מוקדם, דבר שחוסך הרבה מאוד בלאי ופחת במטבח, אלו המונחים בעולם המסעדנות.. והאתגר הכי חשוב מבחינתי שאני ממש נלחמת לצלוח אותו הוא להגיע למוצר סופי עם רכיבים איכותיים במחיר שווה לכל נפש, לא מוצר לאירועים מיוחדים בלבד או ל'עשירים' בלבד, אני רוצה שהמוצרים שאני מפתחת יהיו מוצרים שישמשו את הלקוחות בשגרה היומיומית.. זה לא פשוט ואפילו די קשה להוזיל את עלויות הייצור ועלויות חומרי הגלם, בייחוד שהיקף הייצור עדיין קטן בעיקר בהשוואה למפעלי ענק, אבל אני כל הזמן דוחפת לשם, גם כשהמוצר כבר קיים ועובד"

אני ממש מופתעת לשמוע שאת לוקחת בחשבון כל כך הרבה דברים בתהליך הזה, דברים שלא העלתי על דעתי, אני מניחה שזה הופך את תהליך הפיתוח לארוך מאוד..

"לפעמים כן ולפעמים לא.. לשמחתי הגעתי לשלב שאני אפילו יכולה לחלום על מתכון, להתעורר ותוך ניסיון אחד או שניים כבר להגיע למוצר שדמיינתי.. מבחינתי זה הדבר הכי כיף ומרגש בכל ההתעסקות הזו.. יש חיסרון אחד, אני לא יכולה לפתח מוצר ב'כוח' לפי דרישה או כי צריך, כשהוא מגיע הוא מגיע, ולרוב הוא מגיע בזמן הנכון."

לא נרצה להיות חטטנים אבל יש שמועות שיש עוד כמה מוצרים בקנה?

"האמת היא שהשמועות נכונות ויש עוד כמה מוצרים שמתבשלים לי בראש כבר לא מעט זמן. מעבר לקלסר די גדול עם מגוון מוצרים ומנות שפיתחתי ונמכרו בעבר ללקוחות שלי, עולים לי כל הזמן רעיונות לעוד מוצרים והלוואי שהייתה לי הפניות להשקיע בפיתוח שלהם לצד האינטנסיביות של ניהול העסק. היום, למזלי הרב, יש סביבי צוות מנצח שאכפת לו מהעסק וממני, ממש משפחה חמה, והם דואגים להשאיר אותי מפוקסת במטרה שיש לנו כרגע שהיא לייצר את הבסיס הטוב ביותר שאפשר לבית עדיקא כעסק כדי שנוכל להמשיך בדרך שהתחלנו ולספק את הגבינשיו לכל הלקוחות שלנו וכך להגיע לכמה שיותר בתים ואנשים, וכשיגיע הרגע הנכון אוכל להתפנות ולפתח עוד ועוד מוצרים שבוערים בי. אז אמנם יש עוד זמן אבל אני מבטיחה ששווה לחכות"

שמחים לשמוע! בטוחים שההמתנה תשתלם לנו ומחכים בקוצר רוח למוצר הבא שיצא מבית עדיקא.

תודה על ששיתפת אותנו עלייך ותודה גדולה יותר על שאת פועלת בדרך שאת פועלת בשבילנו ובשביל בעלי החיים.
מאחלים לך המון בהצלחה בהמשך הדרך!